המועד המומלץ להסדרת מעמד עריק או משתמט הוא בהקדם האפשרי, במועד מתוכנן ולאחר הכנה.
רבים, אשר מסיבות שונות נמצאים במעמד של משתמט או עריק משירות צבאי (בארץ או בחו"ל), חווים תחושה לא נעימה של אי ודאות, חשש מלהיתפס ולהיכלא וחשש מהעתיד לבוא. לחשש הזה בסיס מוצדק, שכן במצב הזה הם נחשבים עבריינים נמלטים, והם עשויים להיתפס ולהיעצר בכל מפגש, אפילו אקראי, עם נציגי החוק – שוטרי תנועה, משטרת הגבולות וכיוצא באלה, וכן הם בחשש תמידי שיגיעו לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית לביתם או למקום עבודתם כדי לעוצרם.
מעמד של משתמט או עריק אינו נפתר מאליו ולמעשה הולך ומחמיר ככל שהזמן מצטבר. להלן אסביר מדוע כדאי להסדיר את העניין ברוב המקרים על ידי הסגרה עצמית ובהקדם האפשרי, במועד אשר בשליטה שלך, לאחר הכנה – היוועצות עם עורך דין המתמצא בתחום המשפט הצבאי והמשך ליווי שלו.
פעמים רבות ניתן להסדיר את המצב בהליך מנהלי מול רשויות הצבא או בדין משמעתי פשוט. במצב כזה ברור שאין טעם להמשיך בהשתמטות או בעריקות ויש לנקוט הליכים לאלתר ובטרם ישתנה המצב לחומרה. מצבים אלו נכונים בעיקר לעריקי חו"ל בגילים מבוגרים, לעריקים הנמצאים במצב של אי כשירות רפואית – פיזית או נפשית – לשירות, נשים שנישאו, מי שאינו כשיר למעצר כגון נשים בהיריון, ונעדרים משירות לתקופה קצרה.
חומרת העונש הנגזר בגין עבירות העריקות וההשתמטות היא ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות. לכן כדאי לקצר את התקופה, הלא נעימה ממילא, של ההיעדרות וכך להשיג הקלה בעונש ולחזור בהקדם האפשרי לשגרת החיים. נוסף על כך, העובדה כי הנעדר משירות ללא רשות הסגיר את עצמו, עומדת לו לזכות בעת קביעת העונש.
מי שמצפה כי בתקופת הכליאה יטופל בידי גורמים טיפוליים ומשקמים, כגון קצין בריאות נפש (קב"ן), פסיכיאטר או גחל"ת (מסגרת הקיימת בבית הכלא הצבאי ואמונה על אבחון כלואים במגמה לאפשר חזרתם לשירות תקין), אשר יביאו להקלה בתנאי שירותו או לשחרורו משירות צבאי, יכול לזכות בדרך כלל לטיפולם גם לאחר תקופת עריקות קצרה יחסית, או לחלופין, לא לזכות כלל לטיפולה של גחל"ת, אף אם ימשיך בעריקות ארוכה, אם אינו עומד בתנאים ובהם: שירות תקופה של ממש ביחידה בטרם ערק כאשר מדובר בהשתמטות ועוד. מכאן שאין טעם להאריך את ההיעדרות, אלא דווקא לסיימה בהקדם כדי לעמוד לבחינת אותם גורמים מטפלים בהקדם.
ישנם מועדים שבהם ניתנות על פי פקודות הצבא "מחילות חגים", שמהותן קיצור עונש המאסר שנקבע בדין משמעתי או בבית דין צבאי, בתקופה של עד שמונה ימים. מועדים אלה הם, ראש השנה, יום הכיפורים, פסח ויום העצמאות, (לחיילים נוצרים ומוסלמים תקפים ראש השנה ויום העצמאות אך לא תקפים פסח ויום הכיפורים, ויש להם עוד מועד הקבוע בתקנות השיפוט הצבאי). התביעה הצבאית ובית הדין נוהגים להתחשב במועדים אלו בקביעת הדיונים ובקציבת העונש על מנת שנאשמים יוכלו ליהנות מהמחילות. ניתן לתכנן מועד הסגרה בהתאם למועדים אלו.
מסיכום הדברים העולים לעיל משתמע כי המועד המומלץ להסדיר את עניינך אם אתה במעמד של נעדר מן השירות הוא בהקדם האפשרי, במועד מתוכנן ולאחר הכנה.
הצהרת נגישות | אין בכתוב באתר כדי להוות ייעוץ משפטי. במקרה הצורך יש לפנות לייעוץ פרטני.