שני חוקים יחדיו מגינים על הזכות לפרטיות ועל מניעת פגיעה על רקע מיני של כל אדם במדינת ישראל בכלל ושל כל חייל וחיילת בפרט: החוק הראשון הוא חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, הקובע כי אסור לאדם לפגוע בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. לשם השגת מטרה זו מגדיר החוק איסור, הכולל בין היתר איסור לבלוש או להתחקות אחרי אדם באופן העלול להטרידו, לצלם אדם כשהוא ברשות היחיד, לפרסם תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, לפרסם או למסור דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות וכן איסור להפר את חובת הסודיות לעניין פרטים אישיים שנמסרו לו על ידי אדם אחר.
החוק השני הוא החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, הקובע, בין היתר, כי פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, היא עבירה שעניינה הטרדה מינית. פירושו של דבר, שהחוק אוסר להפיץ כל תמונה או סרטון המתמקדים במיניותו של אדם ללא הסכמתו של אותו אדם, וזאת באמצעות המחשב או הטלפון החכם והתוכנות הקיימות, בהן אינסטגרם, וואטסאפ, פייסבוק, יוטיוב ואחרות. החוק מפרש כי הכוונה ב"תצלום סרט או הקלטה" גם לעריכה או לשילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם.
עבירות על רקע חוקים אלו כוללות קשת רחבה של מקרים, החל בעבירות עם כוונה לפגיעה כגון הצצה וצילום במקלחות או בחדרי המגורים וכיוצא באלו, אבל גם צילומים שנעשו באקראי או כדרך של הלצה. הפצת התמונות או הסרטונים, הן על ידי המצלם והן על ידי מי שקיבל אותם והעביר אותם הלאה, היא עבירה הנחשבת חמורה מאוד, למרות שנעשית בדרך כלל ללא הבנת חומרת המעשה.
בצה"ל – ארגון אשר השירות בו בצוותא נכפה על החיילים והחיילות, כולל שהייה, עבודה ופעמים רבות גם מגורים באותו מחנה – נוצרים מצבים המולידים הזדמנויות רבות לפגיעה בפרטיות ולפגיעה על רקע מיני ולכן מחויב צה"ל לתת תשומת לב מיוחדת לשמירה על הפרטיות ולסביבת עבודה מכבדת. לפיכך ניתן בצה"ל דגש מיוחד לגבי עבירות אלו, וכנגד מי שעבר אותן מוגשים כתבי אישום חמורים לבית הדין הצבאי. פסקי הדין הניתנים כוללים מספר חודשי מאסר וגוררים רישום פלילי לחייל עובר העבירה. בגזרי הדין מודגש הכיעור במעשים האלו והפגיעה בכבוד נפגעי העבירה ובלכידות היחידה.
עבירות אלו אינן רק פליליות, אלא הן גם עוולה אזרחית, ולכן הנפגעים או הנפגעות יכולים לתבוע את הפוגעים בתביעות נזיקיות אזרחיות.
לנאשם בעבירה מהסוג שתואר לעיל – חדירה לפרטיות והטרדה מינית – יכולה להיות הגנה טובה אם הפרסום נעשה בתום לב, או למטרה כשרה, או שבפרסום יש עניין ציבורי המצדיק אותו והפרסום אינו כוזב ואינו ביקורת על בעל תפקיד בקשר לתפקידו והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו. כמובן ישנן הגנות נוספות בהתאם למקרה.
בשל החומרה שצה"ל מייחס לעבירות אלו ובשל מורכבות החוק בעניין זה, מומלץ כי כל מי שנחשד בעבירות מסוג זה, יפנה בהקדם לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמצא בתחום.
הצהרת נגישות | אין בכתוב באתר כדי להוות ייעוץ משפטי. במקרה הצורך יש לפנות לייעוץ פרטני.