חייל אשר הורשע בבית דין צבאי ועונשו נפסק, צריך לשקול כמה אפשרויות העומדות בפניו: האפשרות הראשונה היא לקבל את הדין ולשאת בעונש. בדרך זו נוהגים רוב החיילים והמפקדים אשר עומדים לדין ודינם נגזר, בעיקר משום שאינם מודעים לאפשרויות העומדות בפניהם ומשום שדרך זו אינה דורשת את המשך ההליך המשפטי – עובדה שקוסמת למי שכוחו ונפשו תשו מעינוי הדין. ואולם, החיסרון בהתנהלות זו הוא קבלת הדין ללא מיצוי האפשרויות לשנות את גזר הדין או להקל בעונש.
האפשרות השנייה היא להגיש ערעור. ערעור מוגש לבית הדין הצבאי לערעורים בתוך 15 ימים מהמועד שניתן בו פסק הדין, אלא אם קבע בית הדין שבו ניתן פסק הדין מועד אחר.
ערעור ניתן להגיש הן על עצם ההרשעה והן על חומרת העונש, ומשמעותו היא שהמערער טוען כי בית הדין המחוזי שגה כאשר הרשיע אותו או שהחמיר בעונשו. הגשת ערעור תביא את העיון בהרשעה או בפסק הדין לדיון בבית הדין הצבאי לערעורים, וזה עשוי לשנות את החלטת בית הדין המחוזי.
עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, לא ימהר בית הדין הצבאי לערעורים להתערב בשיקולי בית הדין הצבאי המחוזי, ויעשה כך רק אם בית הדין המחוזי שגה באופן מובהק או חרג בהחלטתו ממתחם הענישה באופן קיצוני ובלתי סביר. זאת ועוד, קיימת אפשרות כי התביעה תגיש ערעור נגדי שבו תעתור כנגד קולת העונש. במקרה כזה קיים חשש כי בית הדין לערעורים אף יקבע בפסק דינו עונש חמור מהעונש שקבע בית הדין הצבאי המחוזי. זאת ועוד, לפי חוק השיפוט הצבאי בית הדין הצבאי לערעורים רשאי להחמיר בענישה גם אם התביעה לא הגישה ערעור נגדי.
חשוב לדעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע העונש, אלא אם פסק כך בית הדין הצבאי המחוזי לבקשת ההגנה.
האפשרות השלישית היא להגיש בקשת מחילה. בקשת מחילה מוגשת למפקד (אלוף) הפיקוד שבו נשפט החייל בהיותו מפקד המחוז השיפוטי. בקשת מחילה משמעותה קבלת גזר דינו של בית הדין, הבעת חרטה ובקשה להקלה בעונש מטעמים שאינם משפטיים – בעיקר מטעמים של חסד.
את בקשת המחילה ניתן להגיש כאשר פסק הדין חלוט, כלומר תם המועד שבו ניתן להגיש עליו ערעור, בדרך כלל 15 ימים ממועד פסק הדין, אלא אם החליט בית הדין אחרת. בקשת המחילה מוגשת בצירוף העתק מגזר הדין ומפסק הדין.
מפקד הפיקוד ייעזר בחוות דעת הפרקליט ובהמלצת מפקדיו של החייל בטרם ייתן את החלטתו. מפקד הפיקוד אינו רשאי לשנות את עצם ההרשעה, אולם בסמכותו להקל בעונש ככל שיימצא לנכון מטעמים של חסד. מפקד הפיקוד רשאי, כאמור, להקל בעונש או להותירו ללא שינוי, אך אינו יכול להחמיר בעונש. לפיכך אין כל חשש או מניעה מלהגיש בקשת מחילה.
החייל המורשע רשאי גם להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. ניתן להגיש בקשת חנינה לאחר שפסק הדין חלוט, וללא הגבלת זמן מהמועד שבו ניתן פסק הדין. בקשת חנינה ניתן להגיש כדי להקל בעונש, כדי למחוק רישום פלילי או כדי לקצר את תקופת התיישנותו (תקופת התיישנות היא הזמן שצריך לעבור עד שהרישום הפלילי יימחק. הרישום הפלילי מונע מהמורשע לשמש שוב בתפקידים מסוימים. מחיקת הרישום הפלילי או קיצור תקופת ההתיישנות מאפשרת שוב קבלת תפקידים). את בקשת החנינה יש להגיש בכתב ולצרף העתק מפרוטוקול גזר הדין ופסק הדין. חשוב מאוד לנמק את הסיבות התומכות בבקשה ולצרף מסמכים רלוונטיים.
ייחודו של הליך החנינה הוא סמכותו של הנשיא למחוק את הרישום הפלילי או לקצר את תקופת התיישנותו. בדומה לבקשת המחילה, הנשיא רשאי להקל בעונש או להותירו ללא שינוי, אולם לא להחמירו. חשוב לדעת כי הליך הטיפול בחנינה, הנעשה במחלקת החנינות במשרד המשפטים, נמשך תקופה ארוכה של מספר חודשים.
מהאמור לעיל ניתן לראות כי פסק הדין הניתן בבית הדין הצבאי אינו סוף פסוק וישנן דרכי פעולה נוספות שכדאי לשקול אותן, חלקן כאלה שאין בהן סיכון כלל.
הצהרת נגישות | אין בכתוב באתר כדי להוות ייעוץ משפטי. במקרה הצורך יש לפנות לייעוץ פרטני.