ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או שהם חסרי יכולת להתנגד. כאשר עולה חשד שחייל או חיילים עשו מעשה ביזה, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), וממצאי החקירה עוברים לעיונו של תובע בפרקליטות הצבאית. אם התובע הצבאי מוצא כי יש די ראיות להרשיע, יוגש כתב אישום כנגד המעורבים לבית הדין הצבאי.
חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) מחמיר מאוד עם מי שעובר על איסור הביזה וקובע כי חייל החוטא בביזה דינו עד עשר שנות מאסר. מפקדים בכל הרמות והתביעה הצבאית רואים אף הם עבירה זו כחמורה והמדיניות היא מיצוי הדין עם מי שנוטל ביזה. בין הסיבות להחמרה, על פי הפסיקה, הן רצון להגן על תדמיתו של צה"ל ולשמור על טוהר המידות של המפקדים ושל החיילים ולהגן על קניינם של התושבים באזורים שבשליטת הצבא. ואכן, בתי הדין הצבאיים פוסקים עונשים של מספר חודשי מאסר בפועל, תלוי בנסיבות ובחומרת המקרה. עונש העולה על 60 ימי מאסר בפועל גורר רישום פלילי מלא.
אומנם עבירת ביזה היא לכאורה עבירה חמורה ולא מוסרית, אלא שמציאות החיים מורכבת: כך, למשל, חיילי צה"ל נשלחים לתפוס עמדות בבתים של פלסטינאים וחשופים לתלונות ולעיתים לתלונות מניפולטיביות מצד בעלי הבתים. לעיתים עשוי חייל לחטוא בביזה בלי שהבין את חומרת המעשה, כאשר לקח כמזכרת פריט שנראה בעיניו אשפה או זוטא, וישנם מצבים מורכבים עוד יותר, למשל, במקרה של כוח הנמצא במהלך לחימה ללא יכולת אספקה בעומק השטח ונדרש, ככורח, ליטול מים, מזון וציוד חיוני לתפקודו התקין.
בצה"ל קיימים נהלים מסודרים לפעולת החיילים במקרים השונים, וכן נהלים המגדירים כיצד יש לנהוג בציוד־שלל, שבשונה מביזה של אזרחים, הוא ציוד אשר הופקע מאויב שנוצח והבעלות עליו שייכת למדינה – פעולה המותרת על פי הדין הבין־לאומי.
מכל אלה, אם אתה חשוד או נאשם בעבירה של ביזה, מומלץ מאוד שתיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום משלב מוקדם ככל האפשר. עורך דין מקצועי ומנוסה ילווה אותך בהליך, יסייע לך להציג את גרסתך באופן ראוי ויגן עליך.
הצהרת נגישות | אין בכתוב באתר כדי להוות ייעוץ משפטי. במקרה הצורך יש לפנות לייעוץ פרטני.