סירוב חייל לבדיקה לגילוי שימוש בסמים

חובת חייל למסור דגימת שתן לגילוי שימוש בסמים והחריגים לה

על המשרתים בצה"ל חלה חובה למסור דגימת שתן לצורך בדיקה לגילוי שימוש בסמים, אם ניתן צו המורה לעשות כך על ידי קצין בכיר בדרגת רס"ן לפחות, המשרת במשטרה הצבאית. הקצין יוציא צו כזה כאשר הוא סבור שיש חשד סביר שהחייל עבר עבירה של שימוש בסמים.


סירוב למסור דגימת שתן לבדיקה חרף קיומו של הצו הוא עבירה בפני עצמה לפי חוק השיפוט הצבאי. ואולם, על פי מדיניות התביעה הצבאית, חייל בשירות חובה המסרב לצו קש"ב (קצין שיפוט בכיר) למסור דגימת שתן, וזו לו עבירה יחידה מוכחת באותה חקירה ואין לו הרשעות קודמות בנושא סמים, תוגש נגדו הוראת שיפוט בדין משמעתי בפני קצין שיפוט בדרגת סגן אלוף והוא לא יעמוד לדין פלילי.


מנגד, תוצאה חיובית של הבדיקה צפוי שתביא להרשעת החייל בעבירה פלילית של שימוש בסם מסוכן, עבירה שהעונש הצפוי בגינה חמור בהרבה מהעונש הצפוי בגין עבירה של סירוב למסור דגימת שתן, והרשעה בגינה גוררת רישום פלילי, פסילת רישיון נהיגה ויש לה השלכות על עתיד החייל.


לכן, פעמים רבות, כשהחייל יודע כי אין נגדו ראיות נוספות והוא חושש כי תוצאות הבדיקה יעידו על שימוש בסמים, הוא יעדיף לסרב להיבדק ויבחר לעמוד לדין על עבירה קלה יותר של סירוב לצו קש"ב למסור דגימת שתן לבדיקה, ולא להסתכן בהרשעה בעבירה חמורה של שימוש בסם מסוכן.


ראוי לציין כי ישנן סיבות חריגות בגינן יהיה סירוב החייל למסור דגימת שתן מוצדק:

ישנם תנאים אשר חייבים להתקיים כדי שהצו המורה על קיום הבדיקה יהיה חוקי. בין היתר, צריך שיהיה חשד סביר אצל קצין השיפוט הבכיר, נותן הצו, כי החייל לגביו ניתן הצו עשה שימוש בסם מסוכן (ולפי הפסיקה של בתי הדין הצבאיים, האמור תופס גם לגבי קבוצת חיילים מסוימת, למשל, כאשר נמצא כלי לשימוש בסמים במקום מסוים שבו נמצאים מספר חיילים).


במקרים שבהם יש צו, חובה להודיע לחייל החשוד על כך ואף חובה להראות לו את הצו אם ידרוש זאת. על פי הוראות קצין המשטרה הצבאית הראשי, תיעשה הבדיקה בנוכחות שוטר בלבד כאשר החשוד הוא חייל, ושוטרת בלבד במקרה שבו החשודה היא חיילת.


במקרים ייחודיים שבהם החייל או החיילת נדרשים לבדיקה אולם מתקשים רגשית, או מודעים לבעיה אפשרית בבדיקה, למשל, כאשר החיילת החשודה במחזור חודשי, החייל החשוד סובל מפגם באיבר המין או שהוא נפגע עבירה על רקע מיני בעברו, או נוטל תרופה העשויה להשפיע על תוצאות הבדיקה, חובה ליידע את קצין השיפוט הבכיר נותן הצו. הקצין יבחן את הטענות, ייתן מענה לבעיה אם ניתן לעשות כך לדעתו, בדרך של היוועצות עם גורם רפואי, בחינת אופן ביצוע הבדיקה או כל פתרון אחר לפי העניין, והוא רשאי גם להחליט על ביטול הצו המחייב את החייל או החיילת לתת את דגימת השתן. הקצין חייב להתייחס לטענות החיילים, ולפרט בכתב את השיקולים שהביאו אותו לקבל את החלטתו. סנגורם של החייל או החיילת יכול לדרוש בחינה של החלטת הקש"ב על ידי בית הדין הצבאי, וככל שיימצא שנפל בה פגם, עשוי הדבר להביא לזיכוי החייל או החיילת.

עד מתי ניתן לשפוט על עבירה שנעשתה במהלך השירות הצבאי
2 באוקטובר 2022
גם לאחר שחרור משירות צבאי חלה תחולת חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) על החייל לגבי עבירה שביצע בתקופת שירותו הצבאי. תחולה זו קצובה בזמן
עבירה במסמכים צבאיים
2 באוקטובר 2022
ישנם מקרים בהם חיילים מתפתים למסור מסמך שבוצע בו זיוף, שהדיווח בו שקרי, או למחוק ואפילו להעלים מסמכים על מנת להשיג הטבה או להימנע מחשיפת עבירה שבצעו.
החוק שמאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין והשלכתו על המשפט הצבאי
2 באוקטובר 2022
בחודש יוני 2022, כאחת מההחלטות האחרונות של כהונתה, אישרה הכנסת ה-24 את החוק המאפשר לבתי המשפט הפליליים ובהם בתי המשפט הצבאיים בפרט, לפסול ראיות שהושגו שלא כדין.
זכויות הנחקר בחקירת מצ
23 במרץ 2021
זומנת לחקירה במשטרה הצבאית החוקרת? בין אם ידעת את זכויותיך לפני המעצר, ובין אם רק לאחריו, הדבר החשוב ביותר הוא לא להיחקר לפני שהתייעצת עם עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי, זו זכותך! וחובה על חוקרי מצ"ח ליידע אותך על זכות זו ולאפשר לך להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה.
22 במרץ 2021
עורך דין צמוד – האומנם? לא אחת נשמעת הטענה כי המערכת הצבאית אינה מגבה את חייליה וכי בימינו כל חייל צריך שיהיה לו עורך דין צמוד. הטענה הזו עולה בעיקר לאחר פרסום אודות כתב אישום שהוגש נגד חייל על חריגה מהחוק בעת פעילות מבצעית. טענה זו נאמרת בנימה של תלונה ולא מתוך הכרה אמיתית בצורך כזה. ואולם, אסביר להלן מדוע לדעתי כל חייל ומפקד אכן צריכים תמיד לצידם עורך דין זמין. מתי עשוי חייל להזדקק לעורך דין? כל מפקד וחייל, גם אם הוא נורמטיבי לגמרי, עשוי להיקלע בעל כורחו למצב שהפקודות המחייבות אותו לגבי אירוע מסוים אינן ברורות לו, או שתמונת המצב אינה ברורה לו, או שהוא עלול להיות מעורב בתאונה בצבא, או להיפצע במסגרת השירות הצבאי, או שתהיה פגיעה בזכויותיו, או שיתפתה לדבר עבירה, אפילו חד־פעמית, כמו עישון סם או כל עבירה אחרת. במקרים אלו ובעוד רבים אחרים, שבהם החייל מועד לדבר עבירה, התרשל בחוסר שימת לב, או אפילו סתם טעה, מגלה המערכת הצבאית תקיפות ואפילו נוקטת הליכים פליליים כנגד המעורבים. לפיכך, חשוב שתהיה לחייל כתובת זמינה לפנות אליה להתייעצות ואולי אף לקבל ליווי או ייצוג משפטי. אין צורך שעורך הדין יהיה נוכח פיזית לצידו של המפקד או החייל כל הזמן, אלא די בהיותו זמין, אפילו טלפונית, בכל עת לייעוץ ולליווי. ביכולתו של עורך הדין להרגיע את החייל, לסייע לו להציג את גרסתו באופן הנכון ביותר שימנע ממנו הפללה עצמית ולשמור עליו מהסתבכות פלילית. זאת ועוד, חשוב כי מפקדים וחיילים יעודכנו בדבר זכויות המגיעות להם, פקודות ונהלים, ובייחוד לגבי הוראות חדשות ועדכונים שהמערכת הצבאית – המקצרת במשך ההכשרות, העמוסה בתעסוקה לוחצת והנעדרת מודעות – אינה מיטיבה ללמד ולעדכן. כיצד יכול חייל להיות מוכן למקרה שיזדקק לעורך דין? בהתאם למה שהוסבר לעיל, מומלץ לכל מפקד וחייל להחזיק ברשותו מספר טלפון ודרכי תקשורת נוספים עם עורך דין העוסק בתחום המשפט הצבאי ומכיר את המערכת הצבאית, ולוודא כי אותו עורך דין זמין ומוכן להשיב לשאלות בכל עת. מומלץ אף לעקוב אחר הדף העסקי בפייסבוק של אותו עורך דין צבאי ואחר פרסומים באתר האינטרנט שלו, לאחר שבדק כי אותו עורך דין נוהג לפרסם באופן שוטף עדכונים ומידע בעלי ערך לחייל. כך יבטיח החייל כי תהיה לו כתובת שיוכל לפנות אליה בעת הצורך ולקבל עדכונים שוטפים החשובים לו כחייל. לסיכום, תפקידו של עורך הדין אינו רק להגן על נאשמים ועל עבריינים, אלא גם להיות מומחה שמציג מידע שחשוב כי יעמוד לרשותם של מפקד וחייל, אשר מטבע השירות מצויים במציאות של פעילות מורכבת ולעיתים לא ברורה, נושאים באחריות ומצויים בסיכון לפציעה פיזית. זאת נוסף על היותם חלק מחברה אזרחית, שמספקת להם פיתויים רבים, ובמסגרתה הם מבלים את חופשותיהם, וגם בה חלים עליהם חוקי הצבא. לכן, חשוב שכל חייל יתעדכן בחוקים וידאג שיהיה לו עורך דין לשעת הצורך.
21 במרץ 2021
בעבר, כאשר חייל בחר לו עורך דין שייצגו בבית הדין הצבאי, היה על עורך הדין להיות בעל אישור ייצוג שניתן לו על ידי ועדה בראשות סגן נשיא בית המשפט העליון ולאחר שכשירותו לייצוג כזה נבדקה. בשנת 2017 בוטל הצורך באישור, ומשמעות הדבר היא שכל עורך דין במדינת ישראל רשאי לייצג חיילים בכל עניין, וחייל הנדרש לסיוע משפטי, יכול לשכור את שירותיו של כל עורך דין אשר יחפוץ. במונח "עורך דין צבאי" אנו מתכוונים כי עורך הדין מתמחה בעיסוק בתחום המשפט הצבאי, כפי שיש עורך דין המתמחה בעיסוק במשפט הפלילי, עורך דין המתמחה בעיסוק בתחום ענייני משפחה, עורך דין המתמחה בעיסוק בנדל"ן וכדומה. עורך הדין הצבאי יכול להיות אזרח מן השורה ואין הכוונה שהוא בהכרח איש צבא. נשאלת השאלה – כיצד יֵדע החייל כי עורך הדין אכן מתאים לטפל בעניינו? מתי נדרש לחייל סיוע משפטי? חייל עשוי להידרש לסיוע של עורך דין צבאי במגוון מצבים: המקרה המובהק הוא כאשר החייל חפץ בייעוץ לקראת חקירת משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) נגדו, או במהלך חקירת מצ"ח נגדו, או כשהוא נדרש לסנגור אם הוא נאשם בהליך פלילי בבית הדין הצבאי. הדיונים בבית הדין הצבאי מתנהלים על פי סדר דין פלילי, אך הדין הוא חוק השיפוט הצבאי (חש"צ), אשר אינו נלמד במסגרת לימודי המשפטים ואינו מוכר למי שאינו עוסק בתחום באופן שוטף. רוב העבירות שחיילים נאשמים בהן הן עבירות צבאיות שאין להן מקבילה אזרחית, כגון עריקות, השתמטות, סירוב לצו קצין שיפוט בכיר למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שימוש בסמים, עבירות במהלך פעילות מבצעית או אימונים וכיוצא באלו. זאת ועוד, לצד ההליך הפלילי מתקיימים הליכים שונים שאינם קיימים בבית המשפט האזרחי, כגון הליך התאמה לשירות בסיוע מערכים צבאיים ובהם גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין), ועדת התאמה לשירות וקב"ן (קצין בריאות נפש), ועדות ייחודיות ועוד. מנגד, יש הליכים במשפט האזרחי שאינם קיימים במערכת המשפט הצבאי, כגון עיכוב הליכים, ככלל, אפשרות לקביעת עונש ללא הרשעה ואחרים. לכן, חשוב שעורך הדין המלווה את החייל כסנגור בחקירת מצ"ח או בהליך בבית הדין הצבאי יהיה בעל ניסיון בתחום, בקיא בחוק השיפוט הצבאי ובנוהלי הצבא. מצב שכיח נוסף שבו יש צורך בעורך דין במסגרת הצבאית, הוא כאשר חייל נפצע או חלה במהלך השירות, או עקב השירות, וצריך לתבוע את משרד הביטחון שיכיר בו כנכה. גם במקרה זה חשוב שעורך הדין יהיה בקיא ובעל ניסיון בהליכים אלו. נוסף על המומחיות ועל הניסיון המשפטי, רצוי שעורך הדין יכיר ויבין את נסיבות השירות ואת האופן שבו אירעה הפציעה או המחלה, שכן אם נגרמה לחייל נכות, נדרש החייל להוכיח בסיוע עורך הדין את הקשר הסיבתי־עובדתי והמשפטי בין נסיבות השירות לפציעה או למחלה. וישנם גם הליכים ייחודיים למערכת הצבאית שרצוי להיעזר בהם בעורך דין צבאי ובהם: ועדת הערר לאנשי קבע הפועלת כבית דין מנהלי ועל פי כללים ייחודיים לה, הדין המשמעתי, הליכים מנהליים כגון גיוס או שחרור משירות, השגה על פרופיל רפואי ואחרים. כל אלו הם הליכים הדורשים להכיר את המערכת הצבאית, את החוק, את הפקודות ואת הנהלים הייחודיים לה. מה הן הדרישות המקצועיות והאישיות הנדרשות מעורך דין צבאי? בהתאם למה שפורט לעיל, על עורך הדין הצבאי להיות משפטן מעולה, מומחה לתחום המשפט הצבאי ובעל ניסיון בו, עליו להכיר את המערכת המשפטית הצבאית ולהיות בקיא בנהלים. רצוי אף שיכיר את המערכת הצבאית בצורה טובה. נוסף על כך, הליכים משפטיים בצבא כרוכים לרוב בקשיים רגשיים, ולפיכך על עורך הדין הצבאי להיות קשוב לחייל, ללוות אותו בהליך באופן צמוד ולסייע לו תוך שהוא ממלא את תפקידו בהשקעה ובמסירות. אז איך בוחרים עורך דין צבאי? מוודאים כי תחום המשפט הצבאי הוא תחום עיסוקו העיקרי של עורך הדין וכי יש לו ניסיון מספיק בתחום. בודקים את ניסיונו המשפטי ואת הרקע הצבאי שלו, מוודאים כי עורך הדין המסוים שאליו פנינו, הוא זה שמייצג אותנו ולא שכיר ממשרדו, מוודאים מה בדיוק כולל הייצוג, וחשוב מאוד לקבל המלצות מלקוחות קודמים של אותו עורך הדין.
20 במרץ 2021
התיקון לחוק שירות הביטחון בעניין חיילים שאינם כשירים רפואית לשירות באופן זמני השינוי שחל בעקבות התיקון לחוק הנכים בעניין חיילים שאינם כשירים לשירות באופן זמני ב-7 בינואר 2020 נכנס לתוקף תיקון לחוק שירות ביטחון סעיף 17א', לפיו חייל חובה בעל פרופיל רפואי 24 יוגדר כלא כשיר זמנית לשירות וימשיך בשירותו הצבאי עד 180 ימים מרגע האבחנה, אלא אם יבחר להשתייך לר"מ ד', כלומר להשתחרר זמנית, עד תום תקופת אי כשירותו. מהות השינוי היא מתן אפשרות הבחירה לחייל שנמצא בלתי כשיר רפואית לשירות באופן זמני, שלא להשתחרר.  בעקבות השינוי הנ"ל הוקמה בחיל הרפואה יחידה 8285 – "יחידת המחלימים" שנועדה לתת שירות רפואי לכל חייל בעל פרופיל רפואי 24. היחידה בנויה משני מרחבים: צפון־בירה ומרכז־דרום, בהתאם למקום המגורים של החייל. חייל בחובה שייקבע לו פרופיל רפואי 24 יוצב ביחידת המחלימים והוא ייחשב כחייל לכל דבר ועניין, אלא אם יבקש להשתחרר זמנית ולהיות מוצב בר"מ ד' עד תום זמניות הפרופיל, אז ייקרא לעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע את כשירותו, אם יחזור לשירות צבאי ומתי. אם בתום תקופת אי כשירותו הזמנית, תמצא הוועדה הרפואית כי החייל כשיר לשירות, הוא יועבר ל"מיטב" לתהליך מיצוי על פי צורכי צה"ל ובהתאם למגבלותיו הרפואיות. אם תמצא הוועדה כי אינו כשיר לשירות, ייקבע לו פרופיל 21 והוא ישוחרר מהשירות לצמיתות. כיצד על החייל שקיבל פרופיל 24 לנהוג לאור השינוי השאלה העומדת אם כך בפני החייל שנמצא בלתי כשיר זמנית לשירות, היא האם כדאי לו להישאר בשירות במסגרת יחידת המחלימים או עדיף לו להשתחרר זמנית ולהיות מוצב בר"מ ד'. התשובה במצב זה מורכבת, הנתונים שונים מחייל לחייל ולא ניתן לקבוע באופן גורף המלצות לעניין זה. באופן עקרוני, חייל אשר מועד שחרורו קרוב יעדיף לסיים שירות מלא. חייל אשר הירידה בכשירות הרפואית אינה קשורה בקשר סיבתי מובהק לפציעה או למחלה בזמן ועקב השירות ואין הוא יכול לתבוע את קצין התגמולים במשרד הביטחון להכרה בזכאות, עשוי להעדיף להישאר בשירות וליהנות מהטיפול הרפואי ביחידת המחלימים ומהמשכורת הצבאית. לעומת אלה, חייל שהירידה בכשירות אירעה במהלך השירות ובאופן מובהק עקב השירות, עשוי להעדיף להשתחרר ובכך לאפשר לעצמו לתבוע את קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בזכאות (תביעה כזו יכול להגיש רק מי שמשוחרר משירות) ולזכות בטיפול של משרד הביטחון (אט"ר – אישור טיפולים רפואיים) בשילוב אפשרי עם קופת חולים וכן להגיש בקשה לתגמול טיפול רפואי (תט"ר – תגמול טיפולים רפואיים), הגבוה משמעותית מהמשכורת הצבאית. וישנם שיקולים רבים נוספים הנוגעים לכל חייל וחייל בהתאם למקרה. כדי לדעת באיזו דרך לבחור, מומלץ לחייל העומד לקראת ועדה רפואית שעתידה לקבוע לו אי כשירות זמנית לשירות, להיוועץ עם עורך דין המתמצא בתחום שיוכל להעריך עבורו את סיכויי התביעה, את הסיכוי לזכות בתט"ר, ויוכל לפרוס בפניו את מלוא המשמעויות לפי המקרה המסוים שלו, ובמקרה הצורך אף יוכל להגיש עבורו את התביעה והבקשות לאט"ר ולתט"ר באופן מקצועי ובמהירות הדרושה במקרים כאלו.
20 במרץ 2021
מרבית החיילים והמפקדים אשר נפצעים במהלך שירותם נותרים נכים, אך אינם זוכים להכרה, לפיצוי או לטיפול הולמים מפני שאינם פועלים בצורה נכונה. נשמע לך מוכר? האם גם אתה נפצעת אך לא זכית להכרה? חיילים ומפקדים רבים נפצעים במהלך השירות הצבאי ונותרים נכים, אינם מגישים כלל תביעה להכרה בזכות נכה, שתעניק להם פיצוי וטיפול הולם ממשרד הביטחון, או שתביעה שהגישו נדחית או מתעכבת שנים עד שלבסוף הם מתייאשים ומוותרים. כל זאת אולי בגלל שלוש טעויות קריטיות העומדות בינן לבין הכרה בזכותם, ואלו הן: עוד מעט נראה מהי הטעות החמורה מכולן, אבל תחילה – הינה הטעות הראשונה. טעות מספר 1 – לא שומרים תיעוד על נסיבות הפציעה והטיפול הטעות הראשונה של מרבית החיילים שנפצעו בצבא היא, שאינם שומרים את המסמכים המעידים על הפציעה ועל נסיבותיה, לרבות אי מילוי דו"ח פציעה ותיעוד של הנזק הגופני שנגרם להם ועל הטיפולים שעברו בעקבותיו, וזאת טעות שעלולה לעלות להם ביוקר, מפני שאם וכאשר יפנו מאוחר יותר לתביעה להכרה בזכות נכה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, הם יידרשו להוכיח את נסיבות פציעתם ואת הנזק שנגרם להם בעקבות אותה פציעה. הבעיה היא שבהיעדר מסמכים שיוכלו להעיד על טענתם ועל מצבם הרפואי – יתקשו אותם החיילים להוכיח את טענותיהם באופן הנדרש על ידי משרד הביטחון. אז מה צריך לעשות? הפתרון הוא פשוט. חייל שנפצע צריך לוודא מול רופא היחידה ומול המפקד שלו כי מולא דו"ח פציעה וכי עותק מדו"ח הפציעה נשמר אצלו. יש לרשום את תאריך הפציעה ואת המקום שבו היא אירעה, את הנסיבות שבהן אירעה הפציעה ואת פרטיהם של העדים אם היו כאלה. יש לבקש ולשמור העתק מהמסמכים הרפואיים, כולל מסמכי הקבלה והשחרור מהמתקן הרפואי שאליו הופנה החייל בעקבות הפציעה, תיעוד הטיפול וההליכים הרפואיים שניתנו לו והעתק צילומים ותוצאות בדיקות. וזוהי טעות קטנה יחסית לעומת הטעות השנייה... טעות מספר 2 – אי הגשת תביעה הטעות השנייה, והחמורה מכולן, של מרבית החיילים הנפצעים בצבא היא, שאינם מגישים כלל תביעה להכרה בזכות נכה, וזאת טעות מאוד גדולה שבגללה אינם זוכים לפיצוי וגם לא לטיפול המגיע להם ממשרד הביטחון לאחר שחרורם. הסיבות להימנעות מהגשת התביעה הן בעיקר רתיעה מהבירוקרטיה הכרוכה בהליך ואמונה שגויה, לפיה בהגשת תביעה הם פועלים כנגד צה"ל. כל אלו לצד אי הכרת החוק הקובע כי, למעט חריגים, חלה התיישנות על תביעה לאחר שלוש שנים ממועד השחרור. אז מה לעשות? להגיש תביעה! צה"ל מעוניין כי מי שנפצע במהלך ועקב השירות הצבאי יזכה לפיצוי ולטיפול הולמים ככל שיידרש, הן כדי לממש את האחריות שלו כלפי החיילים והן כדי לטעת ביטחון במשרתים בצבא כי אם ייפצעו, מישהו יהיה אחראי כלפיהם והם יזכו לפיצוי ולטיפול הולמים. רק כשמגישים תביעה, יכול משרד הביטחון להעניק את הפיצוי והטיפול למי שהדבר מגיע לו. לפיכך, הגשת התביעה היא מעשה שמחויב בו כל מי שנפצע בשירות. עם הקושי הבירוקרטי ניתן להתמודד בצורה טובה בעזרת סיוע מעורך דין המתמצא בתחום (וראו להלן טעות מספר 3). טעות מספר 3 – הגשת תביעה להכרה בזכות נכה באופן לא מקצועי שום הסבר בנושא טעויות שעושים חיילים שנפצעים בצבא לא יהיה שלם בלי להתייחס לטעות השלישית, שפתרונה עשוי להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון בתביעה להכרה בזכות נכה ממשרד הביטחון. הטעות השלישית הנפוצה אצל חיילים שנפצעו בצבא היא, שהם מגישים תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון באופן לא מקצועי, וזאת טעות גדולה מאוד שגורמת לתביעות רבות להידחות או להימשך שנים רבות. הסיבה לכך היא העובדה שתביעה להכרה בזכות נכה היא תביעה משפטית ולפיכך צריכה לעמוד באמות מידה של עריכה וראיות. בשעה שהתביעה חסרה את אלו היא נדחית, או שקצין התגמולים מבקש להשלים חסרים, שבחלוף הזמן קשה יותר ויותר להשיגם. אז מה צריך לעשות? אפשר ללמוד את הנושא ולהקפיד בהגשת התביעה על פי הנחיות המצויות באתר אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון ובמדריכים נוספים הנמצאים באינטרנט. ואולם, הדרך הטובה ביותר היא להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום, אשר יערוך ויגיש את התביעה, ילווה את החייל בהליך, יסביר לו את זכויותיו ויוודא כי החייל מקבל אותן. סיכום אין ספק כי הכרה של משרד הביטחון באחריות לפציעתו של חייל במהלך השירות הצבאי חשובה מאוד הן לצורך קבלת פיצוי, הן לצורך קבלת טיפולים והן לצורך אחריות שמקבל החייל ממשרד הביטחון בהקשר לפציעה לכל ימי חייו. כפי שהוסבר, כדי שחייל שנפצע יוכל לקבל את זכויותיו, חשוב לאסוף ולשמור מסמכים על נסיבות הפציעה והטיפול הרפואי ולהגיש תביעה, רצוי בשירותיו של עורך דין המתמצא בתחום.
20 במרץ 2021
שאני אתבע את הצבא?! ההיבט הערכי בתביעה של חייל שנפצע כנגד קצין התגמולים מדוע חשוב לחייל שנפצע בצבא להגיש תביעה להכרה בזכאות ומדוע צה"ל רוצה בכך חיילים רבים אשר נפצעים במהלך השירות נמנעים מלהגיש תביעה להכרה בזכות נכה מתוך מחשבה שמדובר בתביעה כנגד הצבא ומשום כך מדובר במעשה לא ערכי. ואולם העובדות הן הפוכות, ודווקא הימנעות מהגשת תביעה היא מעשה שאינו ערכי. להלן נסביר מדוע. מדוע צה"ל חפץ כי חייל שנפגע יגיש בקשה להכרה בזכות צה"ל אחראי לבריאות המשרתים בו ולרווחתם, וכל חייל שנפצע זוכה לטיפול רפואי וסוציאלי, שלשמו צה"ל מחזיק מערך רפואה ומערך נפגעים, אשר נועדו לטפל במי שנפצע או חלה במהלך השירות. בכך מממש צה"ל את חובתו כלפי המתגייסים והמשרתים בו וגם מציב נורמה, אשר יוצרת אמון אצל מתגייסים עתידיים ובני משפחותיהם, אשר יודעים כי אם החייל ייפגע – יזכה לטיפול ולסיוע.  הבעיה מתחילה כאשר החייל משתחרר משירות, עקב תום שירות או עקב היותו בלתי כשיר רפואית בעקבות הפציעה. ואז, מרגע שחרורו, אין צה"ל רשאי לטפל בו עוד. לכן, כדי לממש את חובתו החוקית והמוסרית, מעביר צה"ל אחריות לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון, אשר מרגע השחרור נדרשים להיכנס לנעלי הצבא ולהמשיך לטפל בחייל הפצוע ולסייע לו. הליך זה הוא באחריות מערך הנפגעים בצה"ל, שתפקידו, בין היתר, ליידע את החייל בדבר זכאותו להגיש תביעה ולסייע לו להגישה. חייל אשר נפצע במהלך שירותו ולא הגיש בקשה להכרה בזכות נכה למשרד הביטחון, לא יקבל טיפול, סיוע או פיצוי כלשהו. לכן, אם חייל אינו מגיש תביעה כזו, הוא מונע מצה"ל לממש את אחריותו כלפיו ויוצר מראית עין לפיה הצבא מזניח את מי ששירת את המדינה ונפצע. זאת ועוד, החייל היוצא לחיים אזרחיים כשהוא בלתי כשיר רפואית לעבודה, נופל כנטל על משפחתו, וזו נדרשת לשאת בהוצאותיו וכך גם בכל ההשלכות אם יחמיר מצבו הרפואי בעתיד. מדוע חשוב להגיש את התביעה בצורה מסודרת וכיצד לעשות זאת מכל אלה עולה כי חייל שנפצע במהלך שירותו הצבאי ועקב שירותו הצבאי ראוי שיגיש בקשה להכרה בזכאות, יאפשר לצה"ל ולמשרד הביטחון לממש את אחריותם כלפיו ויבטיח את אחריות המערכת כלפיו לעתיד. חשוב להגיש את התביעה בדרך מקצועית, אשר תקל על קצין התגמולים במשרד הביטחון לטפל בתביעתו. הגשה באופן מקצועי יכולה להיעשות בידי קצינת הנפגעים ביחידה, או לחלופין בידי עורך דין שהחייל שכר את שירותיו. עורך דין פרטי המתמצא בתחום יוכל ללוות את ההליך בצורה מקצועית ומסודרת עד להכרה ולמיצוי הטיפול.
הצג עוד מאמרים...
Share by: